בס”ד
נמשיך בס”ד לכתוב אודות ההליכה עם התורות, והדרך איך ללכת בהם גם אם אין האדם מסוגל [מחמת כל מיני סיבות] ללמוד את התורה בעיון גדול כדבעי.
ברצוני לדבר השבוע מנקודה חשובה ביותר בנושא זה, והיא: דרך פשוטה ונפלאה, איך לגלות את העומק האמיתי שבתורות רבינו, בכח התמימות והפשיטות, התפילה וההתבודדות!
ואפרש שיחתי בזה:
ההסתכלות הרגילה היא, שכשהאדם רוצה “ללכת עם תורה” ו”לעשות מתורה תפילה”, עליו ללמוד קודם-כל את התורה הדק היטב, ולהבין היטב היטב איך נוגעים כל ענייני התורה לחייו היומיומיים ולבעיותיו העומדות על הפרק, ואז יוכל כמובן ללכת לשדה ולפרש כל שיחתו על פי התורה הזאת. אך כל זמן שעדיין התורה אצלו עמומה, ואינו מבין מה ואיך נוגעת התורה אליו, עדיין אינו יכול לפרש שיחתו על פי התורה הזאת, “ללכת איתה” ו”לעשות ממנה תפילה”.
אך האמת היא, שהדרך האמיתית היא [לפעמים] הפוכה:
התפילה וההתבודדות, היא הפותחת לנו את שערי התורה, להבין באמת איך היא נוגעת אלינו, ואיך היא מדברת מחיינו היומיומיים.
ובמילים אחרות:
אין לך “מפרש” טוב יותר על ליקוטי מוהר”ן כמו ה”התבודדות”!
ונדגיש:
הכוונה אינה, שעל ידי שמתבודד וצועק לה’ שיגלה לו את העומק שבתורה, נפתחים לו שערי התורה וזוכה להבין אותה. לא ולא!
הכוונה היא הרבה יותר פשוטה: כשאני מתעקש להתבודד ולפרש שיחתי על פי התורה שאני הולך איתה, על ידי זה מפרש לי ה’ בעת ההתבודדות, את מושגי התורה הנלמדת! ותוך כדי ההתבודדות ופרישת השיחה, מתחדשים לאדם חידושים אמיתיים, איך באמת מדברת התורה מכל צרכיו וענייניו.
*
אחת מהטעויות הכי גורליות בדורנו, היא מה שאנו נוטים לחשוב, שכל דבר הולך באמצעות השכל והחכמה [דקדושה]. נדמה לנו שכל הבעיות שלנו היא מחמת חסרון מידע, והפתרון של כל בעיה היא הלימוד וההתעמקות.
אם חסירה לנו הבנה בליקוטי מוהר”ן, ואין אנו מבינים איך התורה נוגעת אלינו – אנו מסתכלים על כך כבעיה שכלית ועיונית בעלמא… והפתרון היחיד שאנו מוצאים לבעיה זו, היא ללמוד את התורה בעיון עמוק… פשוט אין אופציה אחרת…
אבל זה טעות: כי אכן, הן אמת שככל שהאדם לומד יותר בעיון, הוא מבין יותר את העומק ואת ה’לעובדא ולמעשה’ של התורה. אבל מלבד ובנוסף כל זאת, יש דרך פשוטה ומוכרחת, והיא: תמימות ופשיטות! לשפוך את הלב לפני ה’, ולהתבודד לפניו על פי התורה הזאת…
*
והדברים מפורשים בדברי מוהרנ”ת:
“וּמִי שֶׁזוֹכֶה לַעֲסֹק בָּזֶה, לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּנַּ”ל, בְּוַדַּאי יוּכַל תָּמִיד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּדְמֶה לוֹ שֶׁהַתּוֹרָה הַזּאת אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת מֵהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּמֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעֵת אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוּכַל לְהַכְנִיס כָּל שִׂיחָתוֹ שָׁם, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יוּכַל לְפָרֵשׁ עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה!
כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאד מְאד, וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה כְּלוּלָה מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּמִכְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּמִכְּלָלִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל אָדָם כְּמוֹת שֶׁהוּא, בֵּין אִם הוּא בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, בֵּין אִם הוּא בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל, מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, כֻּלָּם יְכוֹלִים לִמְצא עַצְמָם, עִם כָּל בְּחִינוֹתֵיהֶם, בְּתוֹךְ כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְעַל כֵּן עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה יוּכַל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה”.
והדברים מבהילים בפשטותם ותמימותם – אנא שימו לב:
מוהרנ”ת מתייחס כאן למצב, שהאדם לומד תורה בליקוטי מוהר”ן ונדמה לו “שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת מֵהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וּמֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעֵת” – ומה הוא אומר? מה העצה שמוהרנ”ת נותן לנו? איך בכל זאת זוכים להבין ולהרגיש שהתורה הזאת מדברת מה”הכרחיות שלי”?
הוא לא אומר לנו שהעצה היא ללכת ללמוד את התורה בעיון עמוק, עד שנבין איך היא מדברת מהכרחיות שלנו, ואז נחזור להתבודד על התורה. לא ולא! לא חייבים להמתין עד אז, יש עצה אחרת ופשוטה יותר איך לגלות את העומק המעשי שבתורה! ומה היא?
“אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר עַל יְדֵי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוּכַל לְהַכְנִיס כָּל שִׂיחָתוֹ שָׁם, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יוּכַל לְפָרֵשׁ עַל יְדֵי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה!”.
אם תמשיך לדבר על ידי אותה התורה, יתגלה לך תוך כדי ההתבודדות עצמה, איך כל שיחתך וכל בעיותיך נמצאים בתוך אותה התורה…
*
ועתה, ברשותכם, אסטה מעט מהנושא המדובר, ואזכיר משהו שמעיק על הלב:
ככל שמתרחקים מהתמימות והפשיטות, קונה שביתה בלבנו המחשבה כאילו כל הבעיות הם רק בעיות שכליות ותו לא, וממילא גם הפתרון לכל הבעיות הוא פתרון שכלי.
לדוגמא: יש המון אנשים שחושבים שכל הבעיה של נשמות ישראל בעקבתא דמשיחא, הם פשוט בעיות פסיכולוגיות למהדרין. ואילו היו כל הבחורים והאברכים פונים לטיפול פסיכולוגי, ושיחות נפש עם פסיכותרפיסט, היתה באה הגאולה מזמן…
כמו כן, בפרטיות: נדמה לבחורים רבים שהם צריכים טיפולים ושיחות מיוחדות כדי לרפאות את תחלואי נפשם, או לסדר את הבעיות החברתיות שלהם וכיו”ב, או להשקיט את הנסיונות הנוראים העוברים עליהם.
אך שכחנו לחשוב:
אולי הפתרון הוא פשוט לשפוך את הלב לפני ה’, ולומר תהילים בלב נשבר… אולי [בודאי] העצה היא ללמוד את התורות בליקוטי מוהר”ן שמדברות על אותם נושאים ולעשות מהם תפילה…
אולי כל מה שאני סובל, זה לא בגלל שחסר לי משהו במח, אלא בגלל שחסרים לי כמה שעות של התבודדות וכמה אנחות מעומק הלב על אותה הבעיה, ותו לא…
אולי מה שאין לי שמחה, זה לא מחמת בעיה מסויימת [המוגדרת גם בלטינית או בעברית ספרותית] אלא מחמת סיבה פשוטה ביותר: אני צריך לדון את עצמי לכף זכות, וללכת עם ‘אזמרה’…
אולי הפתרון לבלבול הדעת שלי [גם אם הבלבול הדעת הזה מכונה בספרות הפסיכולוגית בשם בעל ט”ו אותיות] הוא פשוט ללמוד קצת ש”ך, ולומר ‘תפילה לחבקוק’ בכל יום, ולאכול קצת ‘שלוה’… [כמובא בפירוש בספר המידות (דעת ב, ג): “מי שמוחו מבולבל, יהיה רגיל בתפילת חבקוק הנביא. גם לימוד ש”ך סגולה לזה, גם אכילת חיטים”].
אולי הפתרון לנסיונות הנוראים שלי בעניני קדושה, הוא פשוט לומר ‘שמע ישראל’ ו’ברוך שם’, בדמעות. ואז אתפטר מכל הנסיונות… או פשוט לצאת לאיזה מקום מרוחק, ולצעוק שם בקולי קולות עד שיהיה ניחר גרוני…
אולי בכל זאת העולם מאד תמים ופשוט? אולי בכל זאת, הפתרונות לכל הבעיות הם פשוטות ותמימות עד להחריד?
*
ולעניינינו:
אולי כל מה שאין לי אור בתורה שאני לומד אותה, ואני לא מצליח ללכת איתה, היא [לאו דוקא מחמת חסרון העיון העמוק, אלא גם ובעיקר] מחמת שאני ממעט להתבודד על אותה התורה?! אולי [בודאי] אם אתחיל להתבודד על אותה התורה בתמימות, יתבהרו לי העניינים…
שוה לנסות!
החיים לא כל כך מסובכים כפי שמציגים אותם כל הפסיכולוגים, ולהבדיל, בעלי ההשגה…